אנשים מספקים את צורכיהם ואת רצונותיהם באמצעות מוצרים.
מוצר הוא כל דבר שאפשר להציעו ושמסוגל לספק צורך או רצון. לעיתים המוצר מוגדר גם כהצעה (Offering) או
כפתרון (Solution).

מוצר (או הצעה) עשוי להיכלל באחת או יותר מתוך שלוש קבוצות:

• סחורה (סחורות) פיסית
• שירות (שירותים)
• רעיון (רעיונות).

בדרך כלל עסק יספק מוצר העונה על יותר מקבוצה אחת מהנ"ל. למשל: מזללה מספקת סחורות (פיצה, פסטה, שתיה, גלידה), שירותים (קנייה, בישול, אירוח, מקומות ישיבה, חוויה, משחקים ושירותים משלימים) וגם רעיון (חיסכון בזמן להורים). בית כנסת, למשל, מציע פחות מבחינת סחורות ויותר מבחינת השירותים (תפילה, שירה, חינוך וייעוץ) והרעיונות (קהילה וישועה).

 חשיבותם של המוצרים הפיסיים באה לידי ביטוי בהשגת השירותים שהם מספקים ופחות בבעלות עליהם לכשעצמה, או במילים אחרות מוצרים פיסיים הם אמצעים לאספקת שירותים.
שירותים מסופקים גם באמצעים אחרים. למשל: אנשים, פעילויות ואטרקציות, מקומות, ארגונים ורעיונות. במידה ומשעמם לנו אנו יכולים לבחור ללכת למופע סטנד-אפ (אדם), לנסוע לחופשה באתר נופש כלשהו (מקום), להתאמן בחדר כושר (פעילות), או לגוון ולאמץ תפיסת חיים מסויימת (רעיון).

יצרנים מרבים לעשות טעות נפוצה ומקדישים תשומת לב וזמן למוצרים הפיסיים שלהם במקום לשירותים המיוצרים על ידי מוצרים אלו. אובייקט פיסי הוא למעשה אמצעי לאריזת שירות, ולתפיסתנו חלק מתפקידי המשווק הוא "למכור" את השירותים והתועלות המשוכללים במוצרים הפיסיים ולא לתאר ולפרט את תכונותיהם הפיסיום או הטכניות.

ניתן לטעון כי בעלי עסקים ומוכרים הממקדים את תפיסתם במוצר הפיסי ולא בצורך הנתפס של הצרכן המסויים  סובלים מ"קוצר ראיה שיווקי" (Marketing Myopia).

אנשים יכולים להשיג מוצרים באחת מארבע הדרכים הבאות:

1. ייצור עצמי - ניתן להפיג רעב על ידי דיג, ציד או ליקוט פירות וירקות. במקרה זה אין שוק ואין שיווק.
2. הפעלת כוח - אנשים רעבים יכולים לגנוב או לגזול מזון מאחרים. אין תועלת המוצעת לאחר למעט התקווה שלא ייפגעו.
3. קבצנות - אנשים רעבים יכולים לפנות לרגשם של האחרים ולהתחנן למזון וכסף. אין להם שום דבר מוחשי להציע בתמורה למעט הכרת תודה.
4. חליפין (Exchange).